המשפט הזה אולי נשמע לכם סביר אבל הוא מלא טעויות. מאמר על 7 מילים חגיגיות שכדאי לוותר עליהן. בדרך כלל.
הינה רשימה של מילים שאם תוותרו עליהן הטקסטים שלכם רק ירוויחו
במידה ו
כשאני עורכת טקסט ונתקלת בצירוף ‘במידה ו’, אני מיד שולפת את זכוכית המגדלת של החיפוש ובודקת אם הוא מופיע גם בהמשך. אל דאגה – הוא מופיע. והרבה. המילה הפשוטה והמדוייקת ‘אם’ נשמעת לרבים נמוכה מדי, אבל היא הנכונה. אגב, גם בת הדודה ‘במקרה ו’ או ‘במקרה ש’ לא מתאימה ועדיף פשוט ‘אם’.
מתי כן? קודם כל הביטוי הנכון הוא ‘במידה ש‘ והוא מתאים רק לתנאי שאכן יש בו מידה. למשל, במידה שירד גשם נצמצם את ההשקיה. צמצום ההשקיה אכן תלוי בכמות הגשמים שירדו – לכן המידה במקומה.
לקחת חלק
בעברית פשוט משתתפים, לא לוקחים חלק. הביטוי הוא תרגום מאנגלית to take part, ובעקבותיו יש הלוקחים החלטות (בעברית מחליטים), וכבר שמעתי גם על כאלה שלוקחים תמונות (בעברית מצלמים) ולוקחים מקלחת (בעברית מתקלחים). כדאי תמיד לדבוק בפועל העברי הפשוט.
מתי כן? כשאתם לוקחים חלק. למשל, לקחתי חלק מהספרים, את היתר השארתי לך.
הינו
לא נגעתי:
החרמון הינו אתר נופש הפועל כל השנה.
המיטה הינה מיטה זוגית המתאימה לחדר השינה.
פירוש המילה ‘הינו’ הוא “הינה הוא”. הנני – הנה אני! בתנ”ך למשל היא מופיעה כשאדם נקרא על ידי אלוהיו, מלך, אביו, וכיוצא באלה, הוא עונה – הנני! בכך הוא מצהיר שהינה הוא כאן, קשוב ונכון לעמוד מול הסמכות, לבצע את שיוטל עליו. לכתוב על המיטה ‘הינה’, זה קצת מוגזם.
מה במקום? הוא, היא, הם, הן. הספרייה היא מרכז לקהילה. הספר הוא מקור חשוב למידע.
מתי כן? בפעם הבאה שהקב”ה קורא לכם… או בטקסט חגיגי מאוד, וכשבאמת רוצים להדגיש: הינה הוא לפניכם!
או אם אתם לאונרד כהן.
אמון על
לאחרונה התחבב על הכותבים, ומרבים להשתמש בו. אז כדאי לדייק – אמון על פירושו שהוא בקיא, מיומן, שולט היטב. האיש אמון על כיוון פסנתרים. המורה לנהיגה אמון על הכשרת נהגים. הוא לא ממונה על כך – הוא מיומן בכך.
מהווה
פירוש המילה מהווה – גורם שיהיה, מחולל, יוצר.
לא נכון לכתוב שגלידה מהווה קינוח מפנק לסיום הארוחה, או שהשיר של נטע ברזילי מהווה חידוש מרענן. הגלידה היא הקינוח, היא לא יוצרת אותו. והשיר של נטע הוא חידוש מרענן, או יש בו משום חידוש מרענן, אם תרצו.
בכל פעם שחשקה נפשכם בפועל ‘מהווה’, נסו להחליף אותו ב’גורם שיהיה’ – אם הוא לא מתאים ותרו על ‘מהווה’.
מתי כן? כשהדבר אכן יוצר משהו חדש, או גורם שמשהו יהיה. למשל – הרשתות החברתיות מהוות זירה להחלפת רעיונות.
או בדבריו של א”ד גורדון:
א”ד גורדון, מכתבים לגולה: מכתב רביעי מתוך פרויקט בן יהודה
יחד עם
מוכר גם בצורתו הספרותית יותר – יחד עם זאת.
‘יחד’ ו’עם’ שניהם מחברים. כשמצרפים אותם נוצרת כפילות, וכפילויות הן בדרך כלל מיותרות.
מה במקום? הסופר מנחה עם העיתונאית, עם זאת כל אחד מהם תורם מניסיונו. גם מובן, גם פשוט יותר ודבר לא נגרע.
מיקום
מיקום הוא קביעת מָקום לתכלית מסוימת. אבל אם המקום כבר קבוע יש להשתמש בשם העצם – מָקום ולא בשם הפעולה. המסיבה לא התקיימה במיקום מצוין – היא התקיימה במָקום מצוין.
מתי כן? כשמנסים להחליט איפה לעזאזל תעמוד הוואזה – צריך לחשוב טוב טוב על המיקום.
קצר ולעניין - על מה לוותר ובמה להחליף:
עדכון, לבקשת הקהל:
קוראים נאמנים פנו בשאלה איך הייתי כותבת נכון את המשפט שבראש המאמר הזה.
אז הינה דוגמה לעריכה לשונית בסיסית, שבה רק בעזרת מילים נכונות יותר המשפט פשוט, ברור יותר ותקני מהמקור.
בעריכה יסודית אפשר לשפר אותו אף יותר, אבל לא לשם כך התכנסנו.
ערוך
“אם השתתפתם בסדנת תקשורת, שממונה עליה סופר ידוע עם עיתונאית נמרצת, אתם ודאי יודעים שהמקום המרכזי הוא חלק בלתי נפרד מהעניין”.
מקור
“במידה ולקחתם חלק בסדנת תקשורת, שאמון עליה סופר ידוע יחד עם עיתונאית נמרצת, אתם ודאי יודעים שהמיקום, שהינו מרכזי מאוד, מהווה חלק בלתי נפרד מהעניין”.
רווח נוסף: במשפט הערוך יש 21 מילים. במקורי 25. חסכנו 4 מילים, שהן 16% מהמשפט.
בטקסטים רבים זה משמעותי מאוד (עבודות אקדמיות, למשל).